הקשר בין שומן-סוכרת-אינסולין

הסבר מהיר על שומן, סוכר וסוכרת (מבטיח שזה פשוט)  

כשאנחנו אוכלים אוכל שמכיל פחמימות, הרמה של הפחמימות הפשוטות (סוכר) בדם, הידועה כגלוקוז, מתחילה לעלות.

גופינו מזהה את הגלוקוז, הלבלב משחרר הורמון שנקרא אינסולין, תפקיד האינסולין הוא ללוות את הגלוקוז מחוץ לדם לתוך התאים, ברגע שהגלוקוז נכנס לתא, הוא מומר ל ATP (אנרגיה תאית).

כך רמות הגלוקוז בדם נשארות מאוזנות, כולם מרוצים

אך מה קורה כאשר אנחנו אוכלים אוכל לא בריא, בעודף משקל, ובסגנון חיים ללא פעילות גופנית?

אנחנו מפתחים מה שנקרא "תנגודת אינסולין", כתוצאה מכך נחווה  אינטראקציה חריגה בין גלוקוז לאינסולין, האינסולין לא מסוגל להביא את הגלוקוז לתאים ביעילות כמו קודם, הגלוקוז נשאר בדם, והלבלב?

ממשיך לייצר אינסולין.

•מייצר ומאחסן שומן - כשהתא לא מסוגל לאחסן עוד גלוקוז כי הוא "מלא", האינסולין לוקח את הגלוקוז העודף ומאחסן אותו כשומן לשימוש עתידי

•גורם נזק לכלי דם

•גורם לפלאק בעורקים

•ועוד

•מייצר A.G.E-ADVANCED GLYCATION END PRODUCTS-גלוקוז קושר חלבונים יחד ומעלה את ה LDL בדם

•מייצר קשרים חוצצים בכולסטרול LDL, דופן הנימים, קמטים בעור

•מייצר אוקסידציה(חמצון) - רדיקלים חופשיים - מעודד דלקת

•התייבשות - הגוף משתמש במים מהגוף להוציא את הגלוקוז מהדם דרך השתן

בדיקת סוכר בצום

המוגלובין A1C

אינסולין

בדיקת דם בצום- האדם לא צורך מזון במשך 12 שעות, בדרך כלל נעשה דבר ראשון על הבוקר לאחר צום לילה.

•ערכים רגילים (טובים) נעים בין 65-99 מ"ג

•ערכים בין 100-124 מ"ג נחשב טרום-סוכרתי

•ערכים מעל 125 מ"ג נחשב סוכרתי

המוגלובין A1C - גלוקוז מתנהג כמו דבק GLU-COSE, המחבר חלבונים יחד.

המוגלובין הוא החלבון העיקרי בכדוריות הדם הנושא חמצן לתאים, כשההמוגלובין נתקל בגלוקוז הוא מדביק את החלבונים האלה יחד למשך 120 ימים (משך חיי כדורית דם).

במעבדה ניתן לבדוק את ההמוגלובין ולראות כמה גלוקוז נדבק אליה ועל ידי כך לדעת מה רמת הגלוקוז הממוצעת בדם כשלושה חודשים לאחור.

רמת A1C ממוצעת מתחת ל 6 לא נחשב לסוכרת, מעל 6 כן.

אינסולין-  אינסולין בדם הוא מדד רגיש ביותר לגילוי "תנגודת אינסולין" ברמה מוקדמת או מתקדמת.

מדד אינסולין בדם גבוה בדרך כלל שנים רבות לפני שרמות הגלוקוז בדם עולות.

אם התאים שלך מתנגדים לאינסולין נראה זאת בדם לאחר ארוחה.

המדדים לתנגודת אינסולין : בריא נחשב מתחת ל 17.

זוהי בדיקה לא נפוצה בקופות החולים בארץ אך כן בשימוש ברחבי העולם.