לחץ\מתח והשפעותיו על הגוף

נחשו מה הגורם המשותף למצבים הבאים המתרחשים בגוף:

דיכוי המערכת החיסונית

כאבי שרירים

כאבי ראש ומיגרנות

נזק לכלי דם ועורקים

פגיעה במערכת האנדוקרינית - וויסות מצב הרוח, תפקוד רקמות, 

מטבוליזם ותהליכי רבייה

פגיעה במערכת העיכול

כולנו מרגישים לחוצים מעת לעת, זה חלק מן העליות והמורדות הרגשיים של החיים. למתח יש מקורות רבים, זה יכול לבוא מהסביבה שלנו, מהגוף שלנו או המחשבות שלנו וכיצד אנו רואים את העולם סביבנו.

כאשר אנו חשים תחת לחץ, מערכת העצבים מורה לגוף שלנו לשחרר הורמוני מתח כולל אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול. אלה מייצרים שינויים פיזיולוגיים כדי לעזור לנו להתמודד עם האיום או הסכנה שאנו חווים. זה נקרא "תגובת הלחץ" או "הילחם או ברח".

מתח יכול להיות חיובי, כמו תגובת הלחץ כדי לעזור לנו להישאר ערניים,  בעלי מוטיבציה או ממוקדים במשימה שלפנינו.

בדרך כלל, כאשר הלחץ יורד, הגוף חוזר לאיזון ואנחנו מתחילים להרגיש רגועים ורפויים, אך כאשר אנו חווים לחץ לעתים קרובות מדי או לזמן רב מדי, או כאשר הרגשות השליליים מציפים את היכולת שלנו להתמודד עם המצב, אז יתעוררו בעיות.

הפעלה מתמשכת של מערכת העצבים – בחוויית  "תגובת הלחץ" גורם בלאי אדיר על הגוף!

כאשר אנו לחוצים, מערכת הנשימה מיד מושפעת. אנו נוטים לנשום ביתר מהירות ובמהירות רבה יותר במאמץ להפיץ במהירות דם עשיר בחמצן בגופנו.

למרות שזו לא בעיה עבור רובנו, זה יכול להיות בעיה עבור אנשים עם אסתמה אשר עשויים להרגיש קוצר נשימה ומאבק לקבלת מספיק חמצן. זה יכול גם לגרום לנשימה מהירה ורדודה אשר יכולה להוביל להיפרוונטילציה. זה סביר יותר אם מישהו נוטה לחרדה והתקפי פאניקה.

קורטיזול המשוחרר בגופנו מדכא את המערכת החיסונית ואנו הופכים לרגישים יותר לזיהומים ולמצבים דלקתיים כרוניים. היכולת שלנו להילחם במחלה - מצטמצמת.

במצב זה השרירים שלנו נמתחים, שזו הדרך הטבעית של הגוף להגן על עצמנו מפני פגיעה וכאב. מתח שרירים חוזר יכול לגרום לכאבי גוף שונים, וכאשר זה מתרחש בכתפיים, בצוואר ובראש זה עלול לגרום לכאבי ראש ומיגרנות.

 כאשר הלחץ הוא אקוטי, קצב הלב ולחץ הדם עולה, אבל הם חוזרים למצב נורמלי לאחר שהלחץ האקוטי עובר.

אם מתח חריף נחווה שוב ושוב, או אם הלחץ הופך כרוני (על פני תקופה ארוכה של זמן) זה יכול לגרום נזק לכלי דם ולעורקים. זה מגביר את הסיכון ליתר לחץ דם, התקף לב או שבץ.

מערכת זו ממלאת תפקיד חשוב בוויסות מצב הרוח, תפקוד רקמות, מטבוליזם ותהליכי הרבייה.

 ההיפותלמוס ממוקם במוח והוא ממלא תפקיד מרכזי בחיבור המערכת האנדוקרינית למערכת העצבים. סימני מתח שמקורם בהיפותלמוס גורמים לשחרור הורמוני לחץ קורטיזול ואפינפרין, ולאחר מכן סוכר בדם (גלוקוז) מסופק על ידי הכבד כדי לספק לך אנרגיה כדי להתמודד עם המצב מלחיץ.

רוב האנשים סופגים מחדש את תוספת הסוכר בדם כאשר הלחץ שוכך, אבל עבור אנשים מסוימים יש סיכון מוגבר לסוכרת.

אנו עשויים לחוות צרבת וריפלוקס.

מי לא מכיר את המושג "פרפרים בבטן" לפני בחינה חשובה או מצב מלחיץ?

היכולת של המעיים שלנו לספוג חומרים מזינים מן המזון שלנו עשוי להיות מופחת, אנו עלולים לחוות כאבי בטן, נפיחות, בחילה, שלשולים או עצירות.

אצל גברים, לחץ כרוני עלול להשפיע על ייצור הטסטוסטרון והזרע. זה עלול אפילו להוביל לבעיות זיקפה או אימפוטנציה. נשים יכולות לחוות שינויים במחזור החודשי שלהן והחמרה בתסמיני המחזור.

ללחץ השפעות מרחיקות לכת לרווחתנו.

זה נורמלי לחוות מצבי רוח מרוממים ונמוכים בחיי היומיום שלנו, אבל כאשר אנו לחוצים אנו עשויים להרגיש עייפים יותר, ועצבניים מהרגיל. מתח גורם לגירוי יתר, מה שאומר שאנחנו עלולים להתקשות להירדם ולחוות לילות חסרי שינה. זה פוגע בריכוז, תשומת לב, למידה וזיכרון, כל אלה חשובים במיוחד סביב זמני בחינה. חוקרים קשרו שינה גרועה לבעיות בריאות כרוניות, דיכאון ואפילו השמנת יתר.

 לדרך שבה אנו מתמודדים עם מתח יש השפעה נוספת עקיפה על הבריאות שלנו.

 תחת לחץ, אנשים עשויים לאמץ הרגלים מזיקים יותר כגון עישון, שתיית יתר  של אלכוהול או לקחת סמים כדי להקל על הלחץ. אבל התנהגויות אלה הן דרכים לא הולמות להסתגל ורק מובילות לבעיות בריאותיות ויותר סיכונים לביטחון האישי שלנו.

יש ללמוד לנהל את הלחץ לפני שהוא מנהל אותנו.