רובד טרשתי - מידע מציל חיים!

מכירים קרוב עם בעיות לב או מישהו הנמצא בסיכון מוגבר עקב אכילה לא בריאה? הפוסט הזה בשבילו!

התקפי לב ומחלות לב אחרות הם אחד מגורמי המוות המובילים בישראל, אנחנו לא שונים מארה״ב בנושא זה.

גורם מוביל להתקפי לב הוא הצטברות רובד טרשתי, הרוב מכירים אותו בשם "פלאק", אותו פלאק מורכב ממשקעי שומן המצטברים על דפנות העורקים. בתזונה מערבית רגילה הרובד הטרשתי מצטבר בתוך העורקים הכליליים(העורקים המספקים דם לשריר הלב) מה שמוכר היום כטרשת עורקים.

מדובר בהתקשות(חוסר גמישות) של העורקים בעקבות משקעי כולסטרול המצטברים בציפוי הפנימי של כלי הדם. הוא גורם לעורקים להפוך לצרים יותר ומקשה על זרימת הדם.

סימנים מוקדמים של הצטברות כולסטרול בכלי הדם מופיעים בדרך כלל בעת מאמץ גופני, כזה שגורם ללב לדחוף דם מהר יותר, כלי דם חסומים או חסומים למחצה לא מעבירים מספיק דם לאיברים שונים בגוף (בהם הלב) ואנו עלולים לחוות כאבים ולחץ בחזה, סחרחורות ועוד.

חסימה מספיק גדולה בכלי הדם מובילה לאירוע לבבי, אירוע שכזה לא תמיד "מודיע" על בואו, בחלק גדול מהמקרים זה מתרחש ב"הפתעה" וזה כבר מאוחר מידי.

ישנם לא מעט בדיקות היכולות לבצע צינתור וירטואלי על ידי סריקות שונות שלא נעימות וחודרניות מצד הנבדק ולכן, מטופלים לא ששים לבצע אותן.

אבל אם הייתה בדיקה פשוטה יותר לגילוי מוקדם של חסימות בעורקים המובילים ללב, היו נחסכים הרבה מקרי מוות ובעיקר, צנתורים, המהווים הכנסה משמעותית לבתי החולים.

לא תשמעו זאת מהרופאים ובתי החולים ש״נהנים״ מהליך הצנתור, מהפן הכספי כמובן, אך קיימת בדיקה כזו!

מדובר בכלי סקירה פשוט ולא חודרני לזיהוי חולים עם מחלת לב "שקטה" המצויים בסיכון מוגבר להתקף לב או מוות פתאומי.

טרשת עורקים לרוב מובילה להתקפי הלב, צורך בצנתור לב ובניתוח מעקפים. על פני רובד טרשתי בדופן העורק נוטה לשקוע סידן, שקיעת סידן (הסתיידות) מאפיינת רובדים טרשתיים ותיקים. רובדים טרשתיים צעירים לרוב אינם מכילים סידן. לפיכך מציאות סידן בדופן עורק מצביעה על טרשת עורקים באותו אזור.

הבדיקה באמצעותה ניתן לקבוע את כמות הסידן בעורקים הכליליים היא בדיקת CT. (הכוונה לבדיקת CT פשוטה ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד, להבדיל מבדיקת ה CT של העורקים הכליליים המכונה "צנתור וירטואלי"), ונמשכת כשלושים שניות!

נכון להיום, בדיקה זו אינה בסל הבריאות ואינה מכוסה על ידי ביטוחים פרטיים, אך זו בדיקה מצילת חיים, עם סיכון נמוך (קרינה מופחתת מזו של CT רגיל) וללא זריקת ניגוד או חומרים אחרים.

בסיום הבדיקה מקבלים ציון אותו מפרש הרופא הבודק שנותן לכם יכולת מעקב אחר חסימה טרשתית במשך השנים.

יש לזכור שעצם אבחון גורמי הסיכון והערכת דרגת הסיכון אינם כשלעצמים מורידים את הסיכון. הורדת הסיכון אפשרית רק אם מטפלים בגורמי הסיכון ומנטרלים את השפעתם.